הימים שעוברים על כולנו מאז הטבח ב-7 באוקטובר מאופיינים בתחושת חוסר ודאות, העדר יציבות, שינויים משמעותיים באורח החיים וטלטלות בעלות השלכה על כלל המישורים, לרבות המישור הכספי.
עסקים ויחידים רבים אינם פועלים כסדרם, מסעדות ומקומות בילוי שהפחיתו באופן משמעותי את פעילותם (אם בכלל), עובדים שהוצאו לחל"ת, אחרים שגויסו בצו 8, כאלה שפונו מבתיהם ואינם יכולים לנהל את עסקיהם ועוד. בבנקים גם נערכים לתרחיש של גל פשיטות רגל בקרב העסקים הקטנים וביצעו הפרשה להפסדי אשראי במגזר זה. סך ההפרשה בחמשת הבנקים הגדולים עמד על 754 מיליון שקל, פי שמונה לעומת ההפרשה ברבעון המקביל.
בעקבות המשבר הכלכלי שחווה המשק בשנה האחרונה וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נשאלת השאלה מתי נכון יהיה לאדם פרטי או חברה המצויים בחובות לשקול להיכנס להליך חדלות פירעון ומתי לא. בעבר הבהירה עו"ד סיגל יעקבי, הממונה לשעבר על הליכי חדלות פירעון (כיום שופטת מחוזית) כי הליך חדלות פירעון של יחיד צריך להיות המוצא האחרון להתמודדות עם חובות וכדאי למצות את כל דרכי הפעולה כמו להגיע להסדר פריסת חוב עם הבנקים ועוד.
"לפעמים מספיק חודש אחד בלבד ללא הכנסה לעסק על מנת להכניס אותו לסחרור כספי שכולל פיגורים בהחזר הלוואות, החזרת צ'קים, חריגה ממסגרות אשראי והגבלת חשבון בנק", מציין עו"ד גלעד נרקיס, המתמחה בדיני בנקאות וחדלות פירעון ומחבר הספר "החוזה הבנקאי כחוזה יחס וחוק אשראי הוגן".
עו"ד גלעד נרקיסצילום: רונן יעקובילדבריו, "בפרט קשה התקופה לעוסקים שכבר 'גמגמו' קודם לאירועים האחרונים. לגביהם מדובר בקש ששבר את גב הגמל. יתר על כן, הסבלנות של לא מעט מהספקים והבנקים בכל הנוגע אליהם, בכל הנוגע לפריסות חוב או הסדרים בשל המצב, כמעט ואיננה קיימת. למעשה, כבר בשלב זה, כאשר התותחים עדיין רועמים, ניכר כי עסקים ומשקי בית רבים עושים דרכם לצומת שבו ידרשו לבחור בין החלופות הקיימות להתמודדות עם המשבר הכספי אליו נקלעו. אחת מאותן חלופות, וייתכן שאף המוכרת שבהן, היא כניסה להליכי חדלות פירעון (המוכרים בשמם הישן-הליכי פשיטת רגל)".
לפני המלחמה: זינוק בבקשות בתחום חדלות הפירעון
עוד בטרם מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, הנתונים הכלכליים בתחום חדלות הפירעון היו מדאיגים. בחודשים יוני עד אוגוסט 2023 חל זינוק של כ-84% במספר הבקשות של חברות שפנו לבתי המשפט השנה בבקשה למנות להן בעל תפקיד באופן מידי לאחר שנקלעו לחובות. בחינת הנתונים לעניין בקשות יחידים (אנשים פרטיים) שמבקשים להיכנס בשערי הליכי חדלות הפירעון בחודשים יולי- אוגוסט 2023 לעומת חודשים מקבילים בשנת 2022, הצביעה על עלייה בשיעור של 12.9% במספר הבקשות לפתיחת הליכים.
נכון לשנת 2023 יש באגף הממונה על חדלות פירעון יותר מ-60 אלף תיקים פעילים של חייבים חדלי פירעון וכ-10,000 תיקים פעילים של חברות שנכנסו להליך חדלות פירעון. בשנת 2022 למשל הסכום הכולל שנתבקש במסגרת תביעות חוב שהגישו נושים נגד חייבים פרטיים עמד על כ-46 מיליארד שקל וכ-17 מיליארד שקל הגישו באותה שנה גם נושים של חברות בקשיים. נתונים המסבירים כמה מיליארדים של חובות לא משולמים לטענת הנושים השונים של חייבים וחברות בקשיים.
מנתוני הממונה על חדלות פירעון עולה כי באוקטובר 2023 (החודש של מתקפת הטרור ומלחמת חרבות ברזל) הוגשו 827 בקשות של אנשים פרטיים שחייבים כספים להליך פתיחת הליכים וכניסה לחדלות פירעון. זאת, לעומת 856 בקשות כאלו באוקטובר 2022 . גם בגזרת החברות, בשלב זה לא נצפתה הרעה. באוקטובר 2023 הוגשו 91 בקשות של תאגידים למתן צו פתיחת הליכים בבתי המשפט לעומת 92 בקשות בשנת 2022. כלומר, הנתונים היבשים של אוקטובר לא מלמדים בשלב זה על הרעה. יחד עם זאת, לעיתים קרובות יש להמתין מספר חודשים על מנת שהנתונים המספריים יתנו ביטוי מדויק לקושי הנחווה כעת.
קושי לקבל אשראי
חדלות פירעון הוא מצב כלכלי שבו אדם פרטי או חברה חייבים כספים שאותם הם לא יכולים לשלם בזמן. במסגרת חדלות פירעון, סכום החובות של החייב גבוה משווי נכסיו (רכשו וכספים).
עו"ד גלעד נרקיס מבהיר כי "בטרם תתקבל ההחלטה באם לבחור בחלופה מוכרת זו, חשוב לזכור כי הליכי חדלות פירעון אומנם מתווים דרך סדורה להסדרת החובות אבל טומנים בחובם חסרונות וקשיים רבים שלעתים אינם נלקחים ברצינות הראויה. יש פעולות רבות שניתן (ולעיתים חייבים)לנקוט קודם לכניסת אדם או תאגיד לחדלות פירעון".
עו"ד איתי הס, שותף ומנהל מחלקת חדלות הפירעון במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, אשר שימש בעבר כמנהל המחלקה המשפטית בממונה על הליכי חדלות פירעון, מסביר כי "לעסקים, חברות או אנשים פרטיים שקרסו או עומדים בפני קשיים, קיימות שתי דרכים עיקריות להתמודדות עם המצב - לנסות להגיע להסדר חוב עם נושיהם בחסות בית המשפט, או לפנות להליך חדלות פירעון מלא (שנקרא בעבר 'פשיטת רגל' או 'פירוק').
"הסדר נושים הוא תהליך משפטי פשוט וקצר יחסית, המאפשר לעסק או לחייב להיוותר בשליטה מלאה ולהמשיך לפעול באופן עצמאי, בתאום עם מנהל הסדר בעל סמכויות מוגבלות. כיום, לאחר תיקון 4 לחוק (שנחקק במקור על מנת להתמודד עם קריסות עסקיות בתקופת מגפת הקורונה), ניתן אף לקבל במסגרת הסדר החוב הקפאת הליכים למשך של עד 4 חודשים, במהלכם מעוכבים הליכי הגבייה והמשפטים המתנהלים נגד החייב.
"לפניה להליכי חדלות פירעון מלאים משמעויות רבות. מדובר בתהליך ארוך ומורכב, הכרוך בהגבלות על יכולת ההתנהלות הכלכלית ועוד. עם זאת, במסלול זה קיימים כלים משפטים שאינם קיימים במסלול ההסדר, ועשויים לסייע לעסק להשתקם (למשל, היכולת להתערב בחוזים לא כדאיים). אין פתרון אחד נכון לכל תאגיד, עסק או חייב פרטי. יש צורך לבחון את המצב המשפטי-עסקי ולגבש את הדרך המשפטית המתאימה לכל עסק או חייב בקשיים".
התיקון החדש לחוק שחברות בקשיים מבקשות להסתייע בו
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקפו ב-2018 מעדיף ומקדם את שיקומו של התאגיד חדל הפירעון, על פני פירוקו וחיסולו. עו"ד שירלי יפרח-אזור, שותפה במחלקה המסחרית (חדלות פירעון) במשרד ליפא מאיר ושות' מסבירה כי "עד שנת 2020, איפשר החוק שתי חלופות בלבד. האחת - הליך הבראה פומבי וקולקטיבי בבית המשפט, תוך מינויו של נאמן מטעם בית המשפט, בליווי הסעדים הנלווים של הקפאת הליכים. השנייה, גיבוש הסדר חוב מחוץ לכתלי בית המשפט, ללא מינוי נאמן, כאשר לבית המשפט מגיעים רק בסוף התהליך לאחר ההצבעות באסיפות הנושים ולצורך אישור ההסדר ע"י ביהמ"ש. לכל אחת משתי החלופות יתרונות, חסרונות ונקודות תורפה.
"בתחילת שנת 2021, לאור מגיפת הקורונה והשלכותיה הקשות על המשק, התווסף 'תיקון מס' 4 לחוק', שיצר חלופה שלישית, המשלבת יתרונות של שתי החלופות האחרות. בחלופה זו, הנהלת התאגיד נותרת במתכונתה, על כל סמכויותיה, כאשר היא זו שאמונה על המשך פעילות התאגיד ועל ניהול המו"מ וגיבוש הסדר החוב, ולצד זה זוכה התאגיד לסעדים הנלווים של הקפאת הליכים, המגנים עליו מפני נושיו ומאפשרים לו 'תקופת שקט' לצורך השלמת מלאכת גיבוש ההסדר ואישורו. בעל התפקיד שממנה בית המשפט במסגרת חלופה זו הוא מנהל הסדר, שאמון בעיקר על תקינות התהליך ויש בידו לסייע לתאגיד ולנושיו לשם הצלחתו. יש להדגיש, כי כדי להיכנס להיכלו של תיקון 4, על התאגיד להצביע על אמצעי מימון לתקופת הביניים ועל תוכנית הסדר סדורה. תיקון הוארך מעת לעת ונכון להיום עד מרץ 2024.
"יחד עם זאת, על אף מגוון החלופות ולמרות קיומה של החלופה 'הידידותית' של תיקון 4, יש לזכור כי לא מדובר במטה קסמים, אלא בתהליך פומבי ומורכב, הכרוך, בין היתר, בחוסר ודאות מסוים ובפוטנציאל מעגל נפגעים רחב. ככל והתאגיד והנהלתו סבורים, בתום לב, כי יש סיכוי לשיקום התאגיד באמצעים אחרים, לרבות ארגון החוב באופן 'שקט' עם נושיו או חלק מהם, התייעלות מסיבית, מימוש נכסים מושכל או חיזוק בטוחות, על הנהלת התאגיד לשקול זאת בכובד ראש ובאומץ ולהותיר את הליכי חדלות הפירעון כמוצא אחרון".
הנזקים שעלולים להיגרם בהליכי חדלות פירעון
הנזק לטווח הקצר הוא ההגבלות אשר יוטלו על היחיד עם מתן צו לפתיחת הליכים ובהן למשל עיכוב יציאה מהארץ, החייב מוגדר כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק צ'קים ללא כיסוי, מוגבל מלהשתמש בכרטיסי אשראי וצ'קים ואינו יכול להקים תאגיד. חירותו הכלכלית עוברת לנאמן. בתאגיד יעברו כל סמכויות נושאי המשרה לנאמן.
עו"ד גלעד נרקיס מסביר כי "נזק נוסף, אשר אף מתעצם לאור חוק נתוני אשראי 2016, הוא הכתם שיוטל על יחיד או תאגיד (במידה ולא פורק) אשר יתקשה לקבל אשראי בעתיד וסביר כי גופים רבים ימנעו מלהתקשר עמו בעסקאות. כניסה להליך מביאה אף לקשיים אישיים. למרות כוונתו המוצהרת של החוק החדש לעודד שיקום החייב, הרי שפומביות הדיון בהליכי חדלות פירעון, מטילה כתם על החייב ועלולה להקשות עליו חזרה למעגל העסקים הרגיל. החירות הכלכלית ניטלת מהחייב וכל פעולה שלו חייבת להיות מדווחת לבעלי התפקיד והגבלות רבות מוטלות עליו.
"נוכח חסרונות מובנים אלו, חשוב ואף חיוני, להכיר ולבחון אפשרויות נוספות להתמודדות עם הקושי התזרימי שנוצר ועם היווצרותם של חובות כתוצאה מן הפגיעה בהכנסות בתקופת המלחמה. דווקא נוכח טיב מערכת היחסים בין הבנקים ללקוחות ולאור צו השעה, ראוי ורצוי כי אותם עסקים או משקי בית אשר נקלעו למצוקה כספית ולחובות לנושים רבים (כשלרוב הנושים העיקריים הם הבנקים) ינסו להגיע להסדרים עם הנושים השונים בטרם יבחרו בהליכי חדלות פירעון. לגישתי יש לעשות הכל בכדי לנסות ולמנוע הליך חדלות פירעון באמצעות הגעה להסדר (כל עוד ניתן לעמוד בו). בדרך כלל הדרך הנכונה היא לגשת לנושים הגדולים (בדרך כלל בנקים וחברות אשראי) להתחיל במו"מ מולם. רק, וככל ומו"מ אינטנסיבי זה לא צלח ונראה שלא ניתן להגיע גם עם אחרים להסדרים נקודתיים, יש לשקול הליך חדלות פירעון וגם במקרה כזה חשוב לבחון את מגוון האפשרויות הקיימות בהתאם לחוק ולבחור במסלול המיטבי אשר יגרום לנזקים המינימליים לחייב".
עו"ד אוהד גינדסצילום: עמית שעלעו"ד אהוד גינדס, המשמש כיום מנהל הסדר לקבוצת חנן מור ואחד הנאמנים בחברת הנדל"ן רום כנרת, מציין כי "כניסה להליך של חדלות פירעון גורמת, כשלעצמה, להשמדת ערך גם כאשר היא אינה אשמתו של התאגיד ואינה נובעת מטעויות עסקיות וניהוליות, אלא למשל כתוצאה מסיבה אקסוגנית בלתי צפויה, כמו מלחמה או מגפת קורונה. נזקים כאלה יבואו לידי ביטוי למשל בפגיעה במוניטין, ירידה בנכונות של לקוחות להזמין שירות או מוצר עתידי, עזיבת עובדי מפתח, פגיעה באמון של הבנקים וספקים".
לדבריו, "הליכי חדלות פירעון הם בירוקרטיים ולעתים מסורבלים. במהלך מעורבים הממונה על חדלות פירעון וצדדים רבים, כל אלה כופים הליך ארוך, במהלכו פעילות התאגיד ממשיכה במקרים רבים להיפגע, וכך גם נפגעים סיכויי הפירעון של הנושים. כמו כן, הליכי חדלות פירעון אינם יעילים במקרה של עסקים קטנים. ניהול הליכי חדלות פירעון במקרה של מסעדה, מוסך או חנות מוצרי הלבשה מקומית יעלו לצדדים ולמערכת המשפט משאבים העולים בהרבה על התוצאה שיניבו לנושים או למשק בסופם".
